.
אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס
16/9/1936
בספטמבר 2007 פרש אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון מתפקידו, ובכך חתם תקופה מפוארת של 11 שנות כהונה מרתקות ומאתגרות כנשיא בית המשפט העליון במדינת ישראל. אישיותו הדומיננטית והמבריקה של ברק, הפכה את בית המשפט העליון לזירה של מאבקים מרתקים בתולדות המדינה. איך נראית מפת הלידה של איש כזה?
במבט ראשון, הרי ששני כוכבים ביסוד האש, שלושה ביסוד האויר, שנים ביסוד המים, ושלושה ביסוד האדמה, מראים על מפה מאוזנת כלפי חוץ, אלמנט שמתאים בעיקרון לאדם שאמור להיות סמל האובייקטיביות והאיזון מתוקף תפקידו.
כוכב יופיטר (בעיגול אדום) המסמל צדק (שהוא גם שמו העברי של הכוכב) נמצא במזל קשת, מיקומו הטבעי, והוא יוצר זוית הרמונית למרס (בעיגול חום), המסמל את הדרייב וההעזה של האיש, הנמצא במזל אריה. עם מרס כזה, אפשר בהחלט לצאת לקרבות לא קטנים, וגם לזכות בתהילה.
גם הירח (בעיגול ירקרק) שמסמל את הנפש והדיאלוג עם עולם הרגש, גם מרקורי כוכב התקשורת של האיש וונוס הרגשית והקשורה גם לדיאלוג עם הזולת צמודים במזל מאזניים (בעיגול סגול), מזל שגם הוא אמור לייצג את הצדק האובייקטיבי.
ונוס, אלת המזל הזה, היא זו שחקוקה על סמלו של בית המשפט האמריקאי בדמות עלמה שעיניה קשורות המחזיקה בידה מאזניים, סמל לאובייקטיביות הנדרשת מבית המשפט. השנים האלה שולחים זוית פרקטית ונאה ליופיטר, ותומכים באותו כוון חשיבה.
אולם הזוית המשמעותית במפה המראה על דרך החשיבה נמצאת בזוית העימות שבין כוכב שבתאי, אותו כוכב המייצג את הממסד, הגבולות שהוא מציב ואת הגישה השמרנית, מול השמש של ברק (בעיגול ירוק), המייצגת את ה'אני האמיתי' שלו, במזל בתולה הקפדן והמחמיר. 'יקוב הדין את ההר', אומרת הזוית הזו, שפעמים לא מעטות נוכל למצוא אותה אצל שופטים או אנשי ציבור שתפקידם לקבל החלטות לא קלות, ובמקביל – לעמוד בקריטריונים מחמירים, ובשיפוט אובייקטיבי. זהו אני ביקורתי, ישיר, והזוית שלו עם הממסד שממול אולי מראה פעמים רבות גם על הצורך להלחם על דרכו מול אותו ממסד שגם מינה אותו לתפקידו, ולחדש משהו בדרך שבה אותו ממסד מתייחס לדברים
אולם מעבר לכל אלה, נשאלת השאלה מה ייחודי במפת הלידה של ברק? איך הפך להיות גורם כל כך דומיננטי ומשפיע על עולם המשפט הישראלי? אם נחפש טוב נמצא את הניואנס הייחודי הזה בדמות זוית של מתח (בקו מרוסק) בין מרקורי וונוס הצמודים במאזניים לבין סטורן הנוקשה (בעיגול שחור). זויות המתח האלה שהן בנות 150 מעלות כיון שהן נוצרות ביסוד שונה של פלנטות ובקבוצת פעולה שונה, מראות על צורך למצוא פתרונות ייחודיים וגישה ייחודית שעיקרה חשיבה מחוץ לקופסה, כדי למזג ולמצוא את שביל הזהב באופן ייחודי בין הצורך המאזנאי להקל ולראות את הזולת ואת נושא המשפט באור חיובי אך אובייקטיבי, לבין הצורך לשמור על איכות וגבולות החוק כלשונו וכפי שהוא, ולמצוא פתרונות ייחודיים לבעיות המיוחדות שמערכת החוקים והמשפט בישראל נתקלת בהן בין הפרט לחברה.
זוית פעולה מעניינת של מתח בין השמש (בעיגול ירוק) לבין כוכב יופיטר האופטימי והאקטיבי, מראה על צורך פנימי לשנות, לחדש, להביא זוית מקורית וייחודית, ולהלחם על דרך אישית משלו שמדגישה אופטימיות והמשכיות גם כשהדברים בשטח נראים אחרת. הצירוף של הזוית הזו עם זוית העימות של סטורן מול השמש – שתי זויות ש'האני' של ברק מושפע מהן בעוצמה – מראה לנו שמתחת לפני השטח המאוזנים יחסית, מסתתר לו מרטיר לא קטן הנאבק על דרך מרתקת, למרות הסיכונים.
הד ישיר לפעולתם של הכוכבים והזויות במפת הלידה של ברק אפשר למצוא בין סיכומי פעלו של ברק בויקיפדיה. הסתכלו עד כמה מתאימים הנושאים שעסק בהם והשינויים שעשה למצב הכוכבים במפת הלידה שלו.
'אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר של השופט ברק על המשפט הישראלי התבטאה בתמורה שהוביל בכל הנוגע לתחומי השפיטות. השופט ברק היה המחולל והמנהיג של התפיסה שלפיה דוקטרינת השפיטות המסורתית מגבילה באופן לא ראוי ולא נחוץ את התחומים שבהם בית המשפט עוסק. בהנהגתו של השופט ברק, בית המשפט העליון הרחיב במידה משמעותית את תחומי ההתערבות שלו'.
'הרחיב במידה משמעותית' – זה כוכב יופיטר במיטבו, ללא ספק. ובגלל שזה יופיטר דומיננטי כל כך, השינויים גם עברו.
'במקביל קידם שורה של סטנדרטים – הן למנהל הציבורי (בעיקר סטנדרט סבירות ההחלטה המנהלית) והן במגזר הפרטי (סטנדרט תום הלב), תוך שהוא מטשטש את הגבולות בין השניים. מבקריו של ברק טוענים כי בכך פגע בית המשפט העליון שבהנהגתו ביציבות המשפטית, בעיקר במגזר הפרטי והעסקי (טענה שברק נוהג להשיב עליה במימרתו של קודמו בתפקיד. משה זמורה: "אמת ויציב – אמת עדיף")'
המשפט הזה מראה בעצם את שיא הקונפליקט במפת הלידה שלו – בין סטורן היציב לבין האמת של יופיטר – שלא בכדי נקרא בשמו השני כוכב צדק כשיופיטר מייצג את פרשנות בית הלל, וסטורן – את פרשנות בית שמאי. ואכן, השילוב המקורי ביניהם במערכת המשפט הישראלי הוא במידה רבה פרי פעלו של ברק.
'החל משנת 1992 התמקד בקידום ובעיצוב המהפכה החוקתית (מונח שהוא טבע במאמר אקדמי שפרסם), שיצרו לדעתו חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם. לפי שיטתו של ברק, שאותה אימץ בית המשפט העליון, המהפכה החוקתית הביאה זכויות כדוגמת הזכות לשוויון, חופש העיסוק וחופש הביטוי למעמד של עליונות נורמטיבית, כאשר המהפכה החוקתית העניקה לבתי המשפט (לא רק בית המשפט העליון) סמכות לפסול חוקים שפוגעים באופן לא מידתי בזכויות המוגנות בחוקי היסוד.'
כאן אפשר לראות את זוית המתח בין ונוס ומרקורי במזל מאזניים לסטורן הנוקשה, במיטבה: הצורך למצוא גמישות בחוק (סטורן) ומקום לזכויותיו של היחיד והפרט (מרקורי וונוס במזל מאזניים).
'בעת כהונתו כנשיא בית המשפט, יישם ברק את תפיסת האקטיביזם השיפוטי לפיה בית המשפט אינו חייב להסתפק בפרשנות החוק, אלא עליו גם להשלים את החסר ב'חקיקה שיפוטית', דבר שהקים לו מתנגדים רבים, בהם גם פוליטיקאים. הפרשן המשפטי פרופ' זאב סגל כתב: דבר שהקים לו: "ברק, רואה ברק רואה את עצמו גם כמעצב חברתי, ובבגץ' הרבה מעבר לתפקידו הראשוני של בית המשפט כמכריע בסכסוכים. בית המשפט העליון בהנהגתו ממלא תפקיד מרכזי בעיצוב המשפט שאינו נופל בהרבה מזה של הכנסת'.
נראה שמלותיו של זאב סגל מראות את השפעתו הרבה של השילוב המאוזן יחסית בין יופיטר כוכב הצדק סטורן המסמל את החוקים ומרקורי וונוס ואפילו הירח, כמסמלים את האדם הפרטי מול עולם החוקים ומערכת המשפט. ככזה הוא באמת נחשב כמחוקק וכמעצב ביחד עם תפקידו כמשפטן שילוב שלדעתי מתאים באופיו יותר ליוון העתיקה שם באמת היו אישים כדוגמתו שהשפיעו רבות על מערכת המשפט והחוקים בכלל..
בשנת 2007 חזר יופיטר במפת הלידה שלו למקומו, והראה על סיום מעגל של 12 שנים, ממש בזמן פרישתו של ברק מתפקידו, שהתרחש בדיוק עם סיום מעגלו של יופיטר במפת הקוסמוס! כמה נפלא לראות איך אנשים מצייתים באופן לא מודע לחוק הטבע.. זה רק מראה עד כמה יופיטר הוא אלמנט משמעותי במפת הלידה של ברק. זהו אלמנט מרתק, שהראה על סגירת מעגל נאה ובאופן טבעי, ופנייה למעגל חדש של עשייה, והתפתחות אישית.
והיום? חזרתו של אורנוס עכשיו בשמים למקום בו הוא היה פחות או יותר כשברק נולד, מסמלת סוג של חזרה למעורבותו של ברק בנעשה עכשיו במערכת המשפט ובמה שקורה בה ממש עכשיו. התערבותו בתהליך בקשת החסינות של ביבי מראה שלמרות גילו המתקדם הוא עדיין חד ורלוונטי, ולפעמים נדמה אפילו יותר מתמיד…