בלוג של אסטרולוג – פרק 2: כל יומולדת היא חשבון נפש מעצבן עם החיים

 

 

26/10/22  מזל טלה

זהו יום נוסף של מקבץ כוכבי גדול ואגרסיבי במזל עקרב. המנעו מסיכונים בכל תחום! זמן לשיחות עומק, ולניקוי משקעים שהצטברו.

 

@כל יום הולדת הוא נצחון מרגש על היוניברס שמרגע שנולדת לא הפסיק להלחם בך / חכם סיני מודרני

 

הבלוג הזה בעצם נכתב בעקבות יום ההולדת שהיה בתחילת החודש. זה היה יומולדת שונה, מהמבוגרים, וזה אומר שאתה מקבל הרבה פחות מתנות, נר אחד בעוגה,  ויותר אסמסים מחיבוקים. לי הוא עשה משהו, היומולדת הזה. מה? זה בדיוק מה שאני מנסה לברר. אז עד שאמצא, החלטתי להקדיש את השנה הזו לחשבון נפש אמיתי עם כל מה שקרה עד עכשיו, עכשיו, ומחרתיים.

שיקוף מצב: אני מהרהר כותב ויושב בשקט הממוזג שלי בפינת הכתיבה שהיא בעצם  הפינה הכי שימושית בבית: גם לארוחות ערב ובוקר גם לציורים של הילדים גם לענבים מהורהרים מול הטלביזיה… פינת שכזו.

 

אבל היא קודם כלפינת הכתיבה שלי

בעצם זו הפינה הכיי טובה בסלון כי עליה התיישב לו שולחן ארוך והכל קורה עליו: באים אליו, חוזרים ממנו, הוא צופה על הכל, ולידו יושב איש עם זקן לבן איזה מאתיים שעות ביום ועושה בכלל טובה שהוא קם.

 

 

הפינה הזו וכולנו נמצאים בבית הקטן מוקף עצים (בית  מוקף עצים.. תמיד ריגש אותי משפט כזה כי בבית קטן מוקף עצים יש אינסוף מרחבים והכל אפשרי, לא? ה-כל!) והנה יש לנו בית קטן שכזה – הקיבוץ קורא לו אמנם בית מעבר וכשמדברים על זה אני מרגיש צורך להצטופף ולהגן על הקטנטנות הזו שסביבנו) אבל מהר אני שוכח וחוזר לכתוב.

 

 

זה הבית שלנו מבחוץ. במבט ראשון הוא נראה כמו סוג של צריף שעטף את עצמו במחצלאות וצמחים כדי לא לראות יותר מדי: עברתם? יופי, תמשיכו הלאה, הוא אומר. כאן בתוכי גרות שתי בנות מזל סרטן רגשניות וגם איזה מאזנאי אחד שרק כותב כל היום אז לא אכפת לו בקיצור – תמשיכו!

ככה נראית החצר הפנימית שלו.. ויש בה קילומטרים של שקט וגם של עננים, אבל צריך להכנס לחצר-זולה הזו כדי לראות את זה. אני למשל יכול ללכת שם שבועות שלמים בלי לפגוש אף קורה אחת, בגלל שלא הגדרתי מראש שאני מחפש קורות, והאמת שגם לא אגדיר: אני ממש לא טיפוס קורתי שכזה. קורות רק עוצרות אותו זמנית. פשוט מדשדש בדשא הזה, כשטופי מתבוננת בי במבט משועמם והולך לי.

 

 

עוד מעט יבואו הילדים, ואז הכל ישתנה. אם גם יהיה גשם יתחיל פה בתוך הבית מן גל של עליצות פנימית שכזו, שאם להתוודות – היא מגיעה ממני, ואז אני מתחיל להיאבק איתם ולדגדג אותם ולעשות בלגן, עד שהם כבר מתעייפים ממני: די, אבא!

גשם נראה שתיכף הוא יתחיל שוב. שמעתי אותו ויצאתי כשכולם ישנו. רק טופי ישבה בחוץ הסתכלה בו בעניין ולא הבינה מה הטיפות האלה עושות כאן.

 

 

ישבנו והתבוננו לנו כך, בשקט, עד שהעולם התעורר.

 

@

לערוץ היו טיוב שלי   שבו אני מעלה כל יום סרטון

 לקורס המאסטר 1 שלי   שאת כל הידע שלי שפכתי לתוכו

0524215559  יאיר

 

    צרו קשר

    כיתבו לי הודעה, אשמח לענות לכם :)

    Skip to content