מיומנו של אסטרולוג
הכוכבים מחייכים בסילבסטר. © יאיר טריבלסקי
סוף השנה הוא הזמן שרבים פונים לאסטרולוגים כדי לדעת מה קורה איתם בשנה החדשה והשנה הזו לא היה לי אפילו זמן לנשום.
אוף, הכובד הזה.. הייתי חייב לשנות מצב רוח, ולכן כשחברים הזמינו אותי למסיבת סילבסטר הסכמתי מיד. קבענו לשמונה. ניתקתי את הטלפון, התקלחתי, התלבשתי, והחזרתי את הטלפון לחיים, כדי שמקס יוכל להתקשר אלי כשיגיע.
הטלפון צלצל מיד. הרמתי אותו ואמרתי מקס, אתם כאן? שלום לך, אמר קול רך של אשה. הגעתי לאסטרולוג? כן, אני אומר, אבל.. האסטרולוג סיים את העבודה להיום,, ותיכף הולך למסיבת סילבסטר… ואז מתחילה האשה עם הקול הרך לבכות מאחורי הקו.
בדרך כלל במצבים כאלה יוצא מתוכי הגבר הזה שמנסה להציל את העולם, ובעיקר להרגיע את האשה שמאחורי הקו. אבל.. איך?
תקשיב, היא אומרת בקול חנוק. אני לא יכולה יותר עם הגעגועים האלה. זו השנה החמישית לפרידה שלנו. חשבתי שאוכל להתגבר עם הזמן, אבל זה רק נהיה יותר גרוע. אתמול סיימתי את הקשר האחרון שלי, קשר בן חצי שנה, כי לא יכולתי יותר להעמיד פנים.
זה היה סיפור אהבה של פעם בחיים, היא אמרה. היינו ביחד שנתיים, עד שאמר לי שהוא חייב לחזור לאקסית שלו. הילדים שברו אותו. בלי לראות אותם לא היה טעם בחייו. יום אחד הודיעה לו שהיא מתכוונת לעבור לחו'ל עם הילדים כי חברת התרופות שעבדה בה זקוקה לה כדי לנהל שם סניף. הוא הבין שאם הוא לא חוזר הביתה את הילדים הוא לא יראה יותר. הוא נפרד ממני, וחזר הביתה.
היא השתתקה, וניגבה את הדמות. אחר כך אמרה, אני יודעת שאתה רומנטיקן. אני תמיד קוראת את המדורים שלך. אני חייבת עצה, הדרכה, משהו..
מה… במה אני יכול לעזור? אני שואל ברכות הגדולה ביותר שאני יכול למצוא בתוכי, עוצר את חוסר הסבלנות שלי, ומבקש מעצמי להיות שם בשבילה.
היה לי מן רעיון מוזר, היא אומרת: אולי… אולי אתה יכול להתבונן במפת הלידה שלו ולראות מה עובר עליו? לפחות אדע שטוב לו. זה יהיה כמו.. כמו סוג של דרישת שלום ממנו בשבילי. אשלם כמה שתרצה.
אני שותק. בחוץ אני שומע צפצוף מכונית. בבקשה, היא אומרת בקול הרך הזה שלה שממיס אותי לגמרי. טוב, אני אומר, תני לי את הפרטים.
אני מקליד במהירות את התאריך, המקום, ואפילו שעת לידה שלו שיש לה. שאלתי את אמא שלו, היא אומרת. המפה עולה וממלאת את המחשב שמולי.
כמעט במבט ראשון משהו תופס לי את העין: בשנה שעברה אורנוס עבר לו על האופק, יצר זוית עם ונוס, וגם פלוטו השתתף בחגיגה. יש לך מושג מה קרה לו בשנה שעברה? אני שואל. לא, היא אומרת. חמש שנים לא שמעתי ממנו מלה.
ברור לי שהאיש עבר משבר, משבר רציני. אבל מאיזה סוג? המשברים של אורנוס יכולים להיות רבים, אבל הזוית עם ונוס… זו זוית רגשית, זה ברור. יש אשה בסיפור.
תקשיבי, אני אומר לה. סמסי לו. מה?? היא אומרת, והקול שלה נע בין חרדה לתקוה, אתה בטוח? אני שותק וממשיך להתבונן במפה. המשבר עם אורנוס נראה לי קשור ליחסים, ובדרך כלל האינטואיציה שלי לא טועה. סמסי לו ותשאלי מה שלומוץ
על צד הטלפון מופיעה שיחה נוספת: זהו מקס. רגע, היא אומרת, ומה אם.. קחי סיכון, אני אומר, מה יש לך להפסיד? אבל.. אבל.. פשוט תתקשרי אני אומר לה, ואז עובר למקס: אני כבר יורד איש.
אני לוגם את שארית הקפה שעל, שוטף פנים, מעיף מבט נוסף במראה, ויוצא לחדר המדרגות, ומזמין את המעלית.
הטלפון מצלצל. אני צועק לטלפון: אני יורד! הוא ענה לי! אומר הקול הרך, נשנק מהתרגשות. הוא שמח לשמוע אותי. לפני שנה הם התגרשו. יופי, אני אומר. את בסדר? כן, היא אומרת. אני מחכה למונית. מונית? לאן? לשדה התעופה. הוא בניו יורק והוא שולח לי כרטיס. יש טיסה עוד שלוש שעות מנתב'ג.
המעלית זוחלת בדרך אלי. אני שותק, מעכל. תודה, היא לוחשת. הצלת אותי.כמה אני צריכה לשלם לך?
כלום, אני אומר, עוצר דמעה שמתחילה לעלות לי בגרון. פשוט לכי ותיהני לך. טיסה נעימה. ועכשיו לכי ותתחילי לארוז.
אתה.. בסילבסטר הזה אתה סנטה קלאוס שלי, היא לוחשת.תודה, סנטה. אני מחייך, ועם דמעה קטנה והחיוך הכי גדול שיש לי אני מכניס את טלפון לכיס ונכנס למעלית.