.על פניו, אמא בת מזל גדי עשויה להראות לא קלה ואפילו לפעמים קשוחה למדי. היא לא טובה בתפקיד החברה הכיטובה של הילדים שלי, לא לא: סדר זה סדר, ובלגן זה בלגן, ובלגן – לא בבית ספרנו.
כי הגדייה – זו אמא מסודרת, ומתויקת, ויודעת איפה כל דבר, ומה צריך לעשות מתי, ועם מי. יש לה משימות, לאמא הזו, וכדאי מאוד שתיישמו אותן, ילדים, כדי שהיא תהיה רגועה. אחרי הכל, מה כבר ביקשתי?..
כן, אפשר לומר שדי מהר קולטים שסדר וארגון זה העניין כאן, אבל מתחת לצד המארגן הזה ישנה אמא חמימה ודואגת, וחשוב לה שבאמת הכל יהיה כמו שצריך, ולכן היא גם דואגת שהסנדביצ'ים להפסקה יהיו טעימים במיוחד עם מנה גדושה של גבינת שמנת, וקונה את הדבר שגם הכי מדליק וגם הכי חסכוני – לחסוך היא יודעת מ-צו-ין! –
האמא הזו אף פעם לא שוכחת ימי הולדת (ובינינו, גם עדיף לזכור את שלה..), ויש לה תמיד חיבוק חם במקום הנכון, וגם אם היא מתעקשת שלא שמים רגלים על השולחן ומורידים נעלים לפני המנקה רגלים בחורף – זה לא כל כך נורא, נכון? כי הבית כיפי, המשחקים תמיד במקום, והיא תמיד נמצאת שם לעזור עם השעורים, ואפילו יודעת מה עיר הבירה של קוריאה, שאת זה מעט אמהות יודעות, תודו..
כן, האמא הזו היא חכמה באמת, ויודעת מה להגיד למורה ולהעמיד אותה במקום כשצריך, והיא תקח ותחזיר מהחוג למוסיקה בדיוק בזמן, ורק כדאי גם לצאת בזמן עם המטריה כי היא שונאת לחכות בחוץ..
והכי חשוב – אפשר לסמוך עליה שכשהיא מבטיחה – היא תמיד מקיימת. אפילו לא צריך להזכיר לה. ורק כשהחדר לא מסודר היא עושה פרצופים.. אבל אם באים ומתרפקים עליה, ומחפשים את החיוך – תמיד מוצאים אותו בסוף, גם אם זה חיוך חכם וקטן כזה בזוית הפה ושווה להתאמץ כדי להוציא אותו ממנה, גם אם צריך לסדר את החדר ולהוריד מהשולחן וגם להכין שעורים בזמן.
כי חיוך מהסוג הזה היא נותנת בעיקר כשהיא מעריכה את הנכונות שלך להשקיע בשעורים ולהשיג ציונים כי אמהות כאלה – וכדאי שתדע ותאמין בזה – בדרך כלל היו התלמידות הכי טובות בכיתה: יושבות בסוף עם המשקפיים העבות שלהן, חנוניות כאלה ששותקות הרבה ולא קמות בבית לראות טלביזיה אלא משקיעה שעות ופותחת אנציקלופדיות – סביר להניח שלא היה עוד גוגל – ומוציאה מושגים מתורגמים מאנגלית במלים ארוכות במיוחד והכתב שלה היה פנינים – קטן צפוף ומדהים והציונים שלה – עשר ומעלה..
כנכן, יש לכם אמא חכמה, שתדעו, ורק מה הגדיות גם צנועות לא ממש מדברות על ההישגים שלהן אלא אם מגיעה חברה שהיתה איתה בכיתה ומספרת לכם איזה קליברית היא היתה בבית ספר וזה כבר מביך אותה אז היא אפילו מסמיקה…גדיות מסמיקות, בהחלט, גם אמהות! מוזר, לא?
האמא הזו שונאת להתבלט ומה שהכי חשוב לה שאתם תוציאו ציונים, ושתקראו ספרים, ושתראו לעולם איזה חכמים אתם כי היא מאמינה בכם ובטוחה שזה רק עניין של רצון שעוד מאמץ קטן, וגם אם היא מתאכזבת שבחרתם בכדורגל בדשא במקום שעורים או הרצאה היא לא תראה את זה אלא תחייך באומץ ובפנים תרד על עצמה שאולי היא לא כזאת ביג שוט כמו שרצתה בתור אמא…
כן כן, אמהות גדיות יורדות על עצמן לא מעט, ובגלל זה לפעמים הן מעדיפות להיות קשוחות כאלה בחוץ ולא לחבק מול אנשים אחרים או משהו כזה כי את מה שחשוב באמת הגדיות שומרות רק לבית, ולא תמיד מראה כמה היא באמת אוהבת כי היא קצת מתביישת להראות רגשות אבל יש מקרים שהיא לא יכולה להתאפק ואז היא מחבקת אתכם לא עם הידים אלא עם הלב , והלב הגדיי הוא ענקי הוא יכול למלא חדר, אבל הוא חוזר מהר למקומו ומתקפל כי לימדו אותו לא להגזים, הכל במידה, יש זמן לכל דבר – משפטים כאילו חכמים והיא אפילו מאמינה בהם..
אבל שלא תטעו: את הכלים שהאמא הזו נותנת לחיים שלכם אף אמא לא יכולה לתת בתנאי ש..תקשיבו לה, ולא תראו בה נודניקים שמנג'סת, ולמרות שהיא שתלטנית לא קטנה – יש צדק וחוכמה בדברים שהיא לא מוכנה להתפשר עליהם, רק שלוקח עוד איזה עשרים שנה להסתכל אחורנית ולהבין את זה, נכון? אז למה שלא תקצרו את התהליך הזה ותתחילו כבר עכשיו להפנים שאם יש אדם חכם בסביבה שיודע ה-כל עליכם ומה הכי טוב עבורכם ומ אתם צריכים לעשות ואיך וגם לא עושה מזה עניין, זוההאשה השקטה הזו שבדרך כלל לא לבושה באופן הפגנתי או צבעוני מדי..
והיא גם לא צריכה את את החיבוקי-בוקי אינסופי הזה ואת האימוש וקושקוש – רק משפט הערכה קטן פה ושם, ליטוף כתף, ומבט מלא הבנה והתחשבות שרואה אותה באמת כפי שהיא, ומעריך אותה על כך ולכן גם נודר נדר להצליח בחיים ויהי מה ולו רק בשבילה..
כן, אמא גדייה סוג של אמא אטלקיה בקטע הזה של הכל עבור אמא וכל הבולשיט הזה אבל היא לא תחצין את זה יותר מדי, כי היא לא אוהבת לעשות מעצמה עניין אלא רק מכם, וכל מה שאתם יכולים באמת לעשות עבור האשה השקטה והחכמה הזו זה לא להיות כפויי טובה אלא באמת לתת לה סיבות טובות לזה. כן כן. ולהתקשר גם כשאתם רחוקים, אפילו בגואה. היא לא תבקש שתתקשרו אלא רק בלב, אבל הקול המאופק והשמח שלה יטוס מליון קילומטרים וירעיד לכם את עור התוף, ומשם – את הלב… או יה.
יאיר טריבלסקי (C)