הבעל בן מזל תאומים הוא אחד הבעלים המקסימים ביותר שקיימים על פני אדמות (כשהוא רוצה), אבל משהו קורה לקסם הזה כשהוא הופך ממחזר שרמנטי לבעלך. ראשית, הוא כריזמטי למדי, אלמנט שעשוי להביא איתו שמחה אמיתית כשאתם מנתחים ביחד סרט שראיתם, או מארחים אצלכם בבית והוא נמצא במרכז השיחה (איך לא).
ברגעים אחרים, בעיקר בכאלה שבהם את זקוקה לו למטלות היומיום, האלמנט הזה עלול להביא איתו חוסר רצון אליטיסטי מסוים להתמקד בפעולות ביתיות פשוטות שהנאה יומיומית כרוכה בצידן כמו הורדת הזבל (אני קורא עכשיו!) שטיפת כלים (אחר כך..) ואפילו סידור הבלגן בארון שלו (זה לא בלגן, זה הסדר המיוחד שלי!).
הבעל בן מזל התאומים, כמו אותו חרגול מהמשל, אוהב מאוד לדבר או להגדיר את המטרות במלים, אך לעשות אותן בשטח קצת קשה לו, לאצילון. לעומת זאת, בכל מה שקשור לתקשורת, הוא אלוף האלופים: להזמין חברים לארוחת ערב שאת מבשלת ( שיחה וצחקוקים אינסופיים תוך כדי אכילה אגבית של מה שבישלת שעות..), לספר לך כמה רעיונות חדשים ומבריקים (חסר לך שלא תתפעלי!) או לנתח באופן פרטני ומדויק את אזורי המשגה שלך, בבית ובחיים בכלל בצורה שנונה ומבריקה, עד שאפילו את משתכנעת שהוא צודק…
הבעל בן מזל התאומים אוהב את החיים, אבל את החיים עצמם, כלומר את מה שהוא מגדיר ככאלה, שבהם יש אלמנטים חזקים של סקרנות מקסימה (איפה נעלי הבית שלי?) דיאלוגים מורכבים (את חושבת שתספיקי להכין ארוחת ערב לפני שיש את התכנית בערוץ 8?) והתמקדות מדהימה במוספי השבת, לאורך ולרוחב, ובתכניות הטוק שואו על רקע שיחות הטלפון שלו שמגיעות כמעט תמיד בדיוק ברגעים המשפחתיים (זו עבודה, מותק, את יודעת שאני לא נהנה מזה..).
הווייתו של הבעל הזה ממוקדת במלים, וקודם כל – איך לא – במלים שלו עצמו, וכדי להפעיל אותו למטרותיך חשוב למצוא את הרגעים שבהם הוא שותק יחסית, כמו בשינה למשל (למרות שאז קשה לדרוש ממנו משהו..), כשהוא אוכל (ואז אפילו יכול היה להקשיב, אם לא היה קורא את העתון במקביל) או שהוא מסיים שיחת טלפון ואז להסתער עליו, לתפוס את הטלפון בכוח, להתיישב על הבעלון, ולהסביר לו בדיוק מה את רוצה, למרות שהחמקן הזה יודע לאלתר תוך שניות דרכי בריחה חלופיות, להסתגר רגע בשירותים, ולצאת משם תוך שיחה נלהבת נוספת בטלפון, ואז את כבר יודע שזה אבוד..
לעומת זאת, הוא וכל חברותיך יודעים לספר לך שיש לך אוצר בבית: הוא יודע הכל, ואני מתכוון ה-כל, החל מהסיבה למשבר הבורסה המקומי וכלה במחירי הדגים המיובאים מהונג קונג, כי ים של ידע ואינפורמציה לא שימושית יש לו בראש כמעט על כל נושא שקרא עליו כמה דקות וכבר הוא שולט בו כאילו הוא כבר שנים עוסק בו, מעבר לים של ידע על החיים בכלל. הוא מנסח הכל ברהיטות ובאופן מעניין, קורא שני ספרים ורואה שלוש סדרות במקביל, ומאוד סקרן לגבי הסרט החדש הזה, שעוסק ביחסים שעליהם הוא כמובן יודע יותר מכל פסיכולוג ממוצע (למה באמת את צריכה ללכת לטיפול, כשיש לך אותי?).
את כל הידע הקסום הזה הוא מפזר ביד נדיבה כשאתם מארחים חברים, שם הכל ברור ומובן מאליו: הוא עוסק בלהקסים אותם, ואת עוסקת בלהגיש להם כיבוד. זה כל כך מובן מאליו עד שרק שנים לאחר מכן את תוהה מתי הסתיים תהליך החיזור שבו היית מלכה ואיך מה שקורה עכשיו נהיה אוטומטי כל כך..
אבל מעבר לכל אלה, יש לו את הקסם המילולי הזה, לחצוף, שמאפשר לו לצאת כמו גדול מכל תלונה שלך, להפנות את הכדור אליך בנונשלנטיות, ולגרום לך להרגיש ברת מזל שהקסם הזה – שכל אשה, כך נדמה לך, לפחות לפי מבטי חברותיך, היתה שמחה לארח אצלה – נמצא ממש כאן, במטבח האישי שלך, מרוכז בעתון של אתמול. האין זה נפלא? זה מה שאת משננת לעצמך אחר כך במיטה, כשאת משחזרת את הערב על הכרית, בעוד הוא עצמו נוחר עם הגב אליך. כפיות? תשכחי מזה! הוא צריך לקום מוקדם מחר, כשהמלים נעלמות, גם הוא נעלם. את מסתכלת בו בחיבה כשהוא ישן כמו תינוק חסר ישע אצלך, במטה שלכם: נו באמת, איך אפשר לדרוש מהמתוק הזה יותר?.. מרשעת שכמוך.
כן, התאומון שלנו הוא מתוק אמיתי, וממתוקים לא דורשים בדרך כלל יותר ממה שהם עצמם מציעים לתת, בעיקר כשהם לוחשים כמה מלים רכות כאלה ששוב, לעזאזל, נופלות במקום הנכון, וממיסות הכל..
עם ילדים לעומת זאת הוא באמת נוגע ללב ומתוק אמיתי: אז יוצא הילד שבו, והם הופכים שבויים שלו, ואת שמחה כל כך בשבילם, אבל כשאת דורשת ממנו לעזור לך לסדר את השולחן לארוחת הערב של כולם, הוא נועץ בך מבט נעלב והם כמובן נעלבים ביחד איתו: איך את יכולה לדרוש מהאבא המקסים שלנו דברים כאלה? במקרים כאלה מתברר לך באופן ישיר שהמדובר לא בשלושה ילדים ובעל אלא בארבעה ילדים מצחקקים שמחכים שאם כל חי תקרא להם לאכול ותגיש לשולחן, בעוד הם מפטפטים בהתרגשות על הלגו החדש שקנה בדרך הביתה…
כן, האיש הזה עסוק בלהקסים את העולם, אבל לפעמים גם שוכח את מי שכבר הקסים בעבר, בין אם גברים ובין אם נשים. אפרופו נשים.. טוב, פה זו כבר אופרה אחרת שלא זה הזמן להכנס אליה, שכן תקצר היריעה..
נותר רק לצטט את האסטרולוג ההוא, שכותב בחרוזים:
'קוסם, הבעל ממזל תאומים, אין מה לומר!
והזבל והכלים בכיור – שיחכו למחר..'
יאיר טריבלסקי (C)