בלוג של אסטרולוג – פרק 7: ההריון

אבא בהריון

הילוכו האחורי עכשיו של מרס במזל תאומים מחזיר אותי עכשיו לחשבון נפש שעברתי בעקבות לידתו של יונתן.

כשמירית נכנסה להריון עם יונתן, אני נכנסתי לבועה. לא הייתי האב המאושר שמצמיד את האוזן לבטן הנפוחה כשהאם המאושרת מלטפת ברוך את פניו כשכינורות ברקע – הייתי הילד שהעז להכנס להרפתקה של הגדולים אבל עדיין לא היה חלק ממנה.  עשיתי צעד משמעותי שרציתי תכננתי ויזמתי – אבל עדיין הייתי בחוץ, מתבונן, מנותק ממה שקורה, סקרן ומתוח בעת ובעונה אחת.

זה היה הצד המאזנאי שבי, הצד המתבונן, ומכיון שהשמש במזל מאזניים נמצאת אצלי בבית השביעי – בית היחסים –מול האופק שלי, חוויתי את זה פעמיים: הצד הזה לא רק התבונן בסיטואציה אלא גם התבונן בי מתבונן בסיטואציה…אז מה אתה מרגיש, חמודי? ששש.. שתוק ותן להתבונן. תיכף בטח יגיע איזה רגש. פלופ! כן, הנה גל קטן. פחד.

כן, הלב שלי עדיין לא לקח חלק בתהליך. הוא למד מגיל צעיר שעדיף קודם להתבונן ואז להחליט איזה רגש לשחרר. בשלב הזה הוא עדיין הגן עלי. ממי? ממני. עוד לא היה שם אף אחד אחר. עדיין הייתי בשליטה.

 

@

 

את הצורך הזה להיות לא נגישים רגשית כדי להשאר בשליטה ראיתי אצל רבים מלקוחותי שהשמש שלהם – מה שכולנו קוראים המזל– היתה ביסוד האויר. זה היה נכון גם לכוכבים משמעותיים אחרים במפה.

המפה האסטרולוגית תמיד מראה לנו את הצורך באיזון, שכמובן מעולם לא יקרה. החיים אינם מאוזנים. הטבע אינו מאוזן. איזון משמעו שוויון בין שני כוחות או יותר, וכשזה קורה – מגיעה סטגנציה, תקיעות, ואין תנועה, וכשאין תנועה מגיע המוות.

על כן הטבע תמיד דואג שתהיה תנועה כלשהי בכל מערכת חיים, כדי שהם ימשיכו או להתגבר על אתגר או לחפש אחד אחר – העיקר שתהיה תנועה. ולשם כך הוא מייצר מערך כוחות לא מאוזן.

השמש שמייצגת ה'אני האמיתי' היא פלנטה משמעותית מאוד, וכשהיא נמצאת ביסוד האוויר הצורך בריחוק מהסיטואציה כדי לשלוט בה הוא משמעותי. כוכבים אחרים ביסוד האש והמים או פלנטות משמעותיות כמו נפטון למשל שמזרימות מעורבות רגשית גבוהה יכולים לעיתים לאזן את זה איכשהו.

הריחוק של מזלות האוויר הוא מתנה אדירה של שליטה באופן תיאורטי, וקושי אדיר לצאת ממנה להרגיש בעוצמה ולחוות את החיים ממקום ישיר יותר כמו דרך יסוד האש או המים. זה קורה כשאתה לא מוכן לאבד את השליטה הזו בגלל פחד להיפגע, להיבלע, להינטש, ועוד פחדים לא רציונליים שמגיעים מתקופות ראשוניות של הילדות וכאלה הקשורים לעולמו של האב.

הילד נולד לתוך צומת רגשית של אב ואם, ומפת הלידה שלו גם מציינת את הטיב והאיכות הרגשית של הצומת הזו אצל כל אחד מהם, והמרקם המשותף ישתקף במפתו של הילד.

רגע, זה אומר שזה קשור גם לאבא שלי… ומה איתו? אבי מאוזן או לא? ברגע הזה אני מתקשה לזכור. והנה החלטה: בהזדמנות הראשונה לנבור, לחפור, לחקור. התחלתי לעשות בדיקת כלים ראשונית. ואני מתחיל בשמש שלי, שהיא במזל מאזניים.

 

@

 

תאומים, מאזניים, דלי – שלושת המזלות שביסוד האוויר: כל אחד מהם מוגן בדרך אחרת, ממקום אחר, בסגנון אחר. אחת המסקנות על סמך הנסיון שלי שהמשותף לכולם – חוסר נגישות של חלק מסוים של דמות האב בילדות, ובעיקר בזמן שהילד נולד.

ובאותו רגע נפל לו אסימון, והתגלגל ברעש. עם האסימון הגיעה מסקנה ברגע ההוא, אחד מאותם רגעים: אני מתכוון להיות נגיש, הכי נגיש בעולם לילד שלי, ואם אני בן מזל מאזניים, אז הצד המאזנאי הזה, הוונוס הזו, יהפכו להיות הכי נגישים שיש לילד שלי. ואני, יאיר, מוכן להוריד את ההגנות שלי ולהיות חשוף לגמרי מולו, בעולמו, ובעולמנו המשותף.

ואז חייכתי. אולי החיוך הראשון בשלושת חודשי ההריון הראשונים, מן חיוך שאומר: הנה חלק מהידית של הדלת שתעזור לי להכנס פנימה אל תוך העולם הסגור הזה שלי, ומשם – באופן הכי רגיש והכי נגיש שיש – גם לעולם שלו.

ואחרי ההחלטה הזו נכנסתי למיטה וישנתי כמו תינוק עד הצהריים.

@

אחרי שסיימתי לכתוב נזכרתי במפה של אב שביקש לדעת למה הוא לא יכול לתקשר עם הבן שלו, ולמה הוא מתעלל באחותו. הנה הסרטון.

@