תחזית יומית ובלוג – יום שלישי – 29 לספטמבר 2020

אז… מה קורה היום בכוכבים?

שלישי 29/9

ירח בדגים 120 מרקורי 60 אורנוס

שמש במזל מאזניים ללא זויות

מרקורי במזל עקרב  

ונוס במזל אריה  120 מרס 150 סטורן (מדויק!)

מרס במזל טלה 90 סטורן (מדויק!) בהילוך אחורי

יופיטר במזל גדי

סטורן בגדי

נפטון בדגים 60 פלוטו וסטו

פלוטו בגדי בהילוך אחורי

 

על פניו נראה שהיום, אמצע השבוע, הוא בעצם הציר המשמעותי של השבוע הזה, ולא יום הכיפורים דווקא.

הירח הדליי הזה אתמול הביא איתו כמה הסחות דעת, לגבי החשיבות של הדברים. אבל היום, כשגם הירח שוהה במזל דגים הרגשני והעגמומי, וזוית המתח בין ונוס הרגשית לסטורן הנוקשה שמגיעה לדיוקה, שלא לדבר על הזוית המכבידה שבין מרס בהילוך אחורי לסטורן, אפשר לומר שלא רק שהמעורבות הרגשית שלנו גבוהה יותר היום, אלא גם הערפול  הבלבול והקושי להתמודד עם המציאות כפי שהיא, כי זה קיים כמעט בכל רובד שלה.

וזה, בנוסף לכך שלשמש שזה עתה עברה למזל מאזניים אין היום זויות עם כוכבים אחרים, גם מתורגם למציאות בשטח: תחושת חוסר האונים מצד אחד התפשטות המחלה כפי שזה נראה, ומול דרך קבלת ההחלטות המבולבלת שלא משרה בטחון בגלל אי העקביות שלה מצד שני, והבדידות שמתחילה להעיק כי כל מיני דוברים למיניהם מודיעים לנו בפנים קודרות כי זה ימשך הרבה זמן – כל אלה לא עושים לנו טוב ביציאה מהכיפור הזה.

אי ודאות וחוסר בטחון – אלה מלות המפתח של היום הזה. אני מרגיש איך שתיהן מציפות אותי, ומונעות ממני להתחיל את היום הזה ברגל ימין. זה קורה כי עולות כי שאלות ותמיהות לגבי הסיטואציה שבה אנחנו נתונים, ומעבר למצב הכוכבים שמסמל את המבוכה הרגשית הזו, ישנן גם עובדות שמעלות שאלות שתומכות בתחושה הזו.

הנה למשל כמה דברים שמציקים לי, ואולי לא רק לי:

למשל, אני קורא שוב ושוב מאמרים מאנשים רפואה ואחרים שמוכיחים לי שהנתונים שאנחנו קוראים ומקבלים ממשרד הבריאות אינם מדויקים בלשון המעטה. ראשית, הבדיקות כאן מחמירות יותר מאשר במקומות אחרים ומוצאות גם נגיפים לא פעילים, אלה שמתים מתים גם מסיבות אחרות וסיבוכים ולפעמים קורונה רק מזרזת תהליכים, והכי מעורר תמיהה – בכל הפרסומים הפסיקו לספר לנו כמה הבריאו מהקורונה… למה? והרי כפי שזכור לי מספר המחלימים היה די דומה למספר הנדבקים.. האם באמת יש מגמה להכניס אותנו עוד יותר ללחץ לקראת החלטות מחמירות יותר? הממ…

ועוד שאלה: למה אם אפשר לעשות ספורט ליד הים – אי אפשר להכנס אליו. הרי הנגיף לא חי במי מלח… להיפך.המלח והיום משמידים אותו.

או.. למה לא להכנס לבריכות? ראשית אפשר להקפיד על מספר האנשים שנכנס, לא כמו בחוף הים, ושנית והכי חשוב – הרי בהן יש כלור והוא משמיד את הנגיף… מצד שני – למה כן אפשר להכנס למקווה שם אין כלור והוא במקום סגור וצפוף?

התחושה שיש פוליטיזציה של ההחלטות מגבירה את התסכול, והרי במדינה שלנו אתה לא יכול להסתיר הכל לאורך זמן. נכון לרגע זה וועדת הקורונה קבעה שאין נבדקים בהפגנות – אבל יש בהחלט נבדקים והרבה מהם בין החרדים… אז למה מערכת החינוך החרדית פועלה והחילונית מושבתת? למה מאות אלפי ילדים בגיל הגן ועד כיתה ד יושבים בבית ולכן גם הוריהם לא יכולים לצאת לעבודה בזמן שהוכיחו שזו האוכלוסיה הכי פחות רגישה להדבקות? לא רק זה: קראתי עכשיו מחקר שהוכיח שילדים לא נדבקים בקורונה בבתי הספר שם מקפידים מאוד על הקפסולות והמסיכות, אלא בעיקר במקומות בילוי ובחיק המשפחות…

ועוד שמעתי שחלק מהטיעונים האלה הושמעו לראש הממשלה, אבל הוא מסיבותיו שלו שכנראה חלקן לא קשור ישירות לקורונה – מן הסתם גם פחד להרגיז את החרדים וכו – מקבל החלטות אך ורק על דעת עצמו משתמש בדרעי או בגנץ כסוג של חותמת גומי, וההחלטות עצמן מתקבלות כהחלטות לשעת חירום רק על ידו..

כן, יש קורונה. כן, צריך לטפל בה. אבל צריך לטפל במקומות בהם היא מתרבה ולא להעניש את כל האוכלוסיה ועוד לטווח ארוך…ועכשיו שמענו שגם למחלקת המודיעין של הצבא תהיה גישה לכל תיקי מס ההכנסה של כל אזרחי המדינה… אני תמיד אופטימי מטבעי, כמו שכולם יודעים, אבל כשאתה רואה איך מקבלים פה החלטות שאמורות להשפיע על כולם, זה מתחיל להפחיד. אותי, ולא רק. באסה.

וילדים וזום, לצערי, זה לא סיפור אהבה. גם לא יעיל במיוחד, ויש לך גם שני ילדים ולשניהם יש משהו בו זמנית ומחשב אחד… והחומר עם כל הכבוד ממש לא מדבר אליהם. כל יום שעובר בזבוז נטו בגילאים האלה, ורק מחמיר את תחושת הכאוס שאתה חי בה, בעיקר כשאתה מבין שיכולות להתקבל החלטות אחרות.

הילדים מתעוררים אחד אחד, מצטופפים לידי. אבא אפשר לראות טלביזיה? אפשר. אפשר שוקולד? רק אחרי ארוחת בוקר. אבל אנחנו לא רוצים ארוחת בוקר.. אז אין שוקולד. בכי.

מחר נגמר הבידוד. עד עכשיו נראה שכולנו בריאים. לא היו קלים הימים האלה, אבל אנחנו מלוכדים מתמיד. אלה רק הירח וונוס שגורמים לכל השאר מסביב להראות היום כאוטי, בלגניסטי, לא מאורגן,  וישראלי חפיפי..

אני מוכן לציית לכל וללכת עד הסוף, כל זמן שאני יודעה שההחלטות חכמות והאינפורמציה אמיתית. ברגע שפוגעים בצד התמים שלי, אני משתנה. כולנו, גם מימין וגם משמאל. ההבדל הוא רק בכמה זמן לוקח לנו באמת להאמין שזה אסימון שנופל, או סתם צירוף מקרים… יש שיגידו שאסטרולוג לא צריך להתערב בפוליטיקה, אבל מה שכתבתי פה אינו פוליטי: זה אישי לגמרי, בלי קשר לאף אחד: אלה סימני השאלה שלי..

והנה הקפה הראשון של הבוקר. יום אחרי יום כיפור, ונראה שהכובד רק מתחזק. לפחות חשבון הנפש מתחיל להסתיים, אלא שעדיין לא מתקבלות החלטות. אולי מחרתיים, אחרי הבידוד, כשונוס תצא מהזוית עם סטורן ותקבל פרופורציות, וכשהירח יהיה שוב במזל טלה ויצמד למרס, דברים יראו אחרת..

או שלא.

וממחר נחזור לפורמט הרגיל של ההורוסקופ כולל תחזית לכל מזל. פרומיס.

 

 

שירו של מרס בהילוך אחורי: התהליך כעת בעיצומו. 

 

 

 הזעקה, זעקת הכאב והאלימות שחשוב לי שתגיע לכמה שיותר אנשים… אנא שתפו, כי זה רלוונטי מתמיד.

 

 

@

אסטרו-זום  ומשנים כיוון!

יזמה חדשה מבחינה עסקית? חשיבה כלכלית מדויקת לטווח ארוך? ומה קורה ביחסים הקרובים?  הצורך לדעת לאיזה כיוון הולכים איך ועם מי, במיוחד בזמנים שכאלה, משמעותי במיוחד.

זמן להתבונן בכאן ובעכשיו, להבין היכן אנחנו עומדים ולאן הולכים מחר עם  אסטרו-זום במחירי קורונה מיוחדים!.

ומה בתפריט?..

מפת זום-אין: מפת לידה אישית כולל עבר הווה עתיד תוך סקירה ספיציפית לשנה הקרובהף וטרנזיטים עכשוויים במפגש זום של אחד על אחד. 

מפת זומזום: מפת קומפוזיט זוגית הכוללת שתי מפות לידה + מפת הקשר הזוגי שלכם: מבנה הקשר, מה עובד ומה לא עובד, ותהליכים בקשר בשנה הזו. 

טלפון ומייל:

 0524215559  או  [email protected]   

 

@

 

ובינתיים – יומקסים

מיאיר  🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צרו קשר

כיתבו לי הודעה, אשמח לענות לכם :)