משפט האסטרולוגיה
ידידי הטוב והמבריק דוקטור יואב בן דוב זכרונו לברכה, חוקר ומרצה בנושא הסטוריה של המדעים המדויקים באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומעביר סדנאות בנושאי קלפים וטארוט, אדם המחבר רוח ומדע, נקרא כעד מומחה במשפטו של האסטרולוג אליצור קדושי, מול חבר הכנסת לשעבר יוסף (טומי) לפיד ז'ל, שהעמיד בעצם לא רק את קדושי, אלא גם את האסטרולוגיה עצמה למשפט
וכך כתב יואב בן דוב בעצמו על המשפט: 'בנובמבר 2002 פנתה אלי האסטרולוגית טלילה סטן בבקשה יוצאת דופן במקצת. כפי שסיפרה, בתכנית "פופוליטיקה" ששודרה לקראת ראש השנה האזרחית 1997 הופיע אסטרולוג בשם אליצור קדושי שהציג תחזית לשנה הקרובה. חבר הפאנל יוסף (טומי) לפיד השתלח בו באופן בוטה, כינה אותו בשם "נוכל" בגלל עיסוקו באסטרולוגיה ועזב בכעס את האולפן. כעבור שנתיים החליט קדושי לתבוע את רשות השידור ואת לפיד, שסירב להתנצל על דבריו, על הוצאת לשון הרע. בהיותו חסר פרוטה, הוא פנה לעו"ד בשם אביחי גולדנברג, העוסק בדרך כלל בענייני הוצאה לפועל, וביקש לייצג אותו במשפט תמורת חלק מהפיצויים (אם יהיו כאלה).
לפיד, שבינתיים הפך לפוליטיקאי ואחר כך לשר המשפטים, דחה ניסיונות לפשרה והחליט לנהל הליך משפטי באמצעות שני עורכי דין מהחשובים בישראל, אלי זוהר ורועי בלכר. קו הטיעון שהם בחרו בו היה "אמת דיברתי": האסטרולוגיה היא אכן נוכלות, לפיד צדק בדבריו ולכן אין כאן לשון הרע. כבסיס לטיעון שלהם,
לפיד ופרקליטיו הציגו חוות דעת מומחה של הפיזיקאי פרופ' גיורא שביב, לשעבר ראש המכון לחקר החלל בטכניון. כפי ששביב טען, כשהוא תומך את דבריו בדוגמאות רבות ומפורטות, הנחות היסוד של האסטרולוגיה מנוגדות לידע המדעי. לפיכך אין באסטרולוגיה שום ממש, ועצם העיסוק בה הוא שרלטנות ונוכלות.
בנקודה זו נוצר מצב מסוכן עבור קהילת האסטרולוגים בישראל. עם משקל כבד של עורכי דין מובילים, פרופסור בכיר מהטכניון ונתבע שהוא שר המשפטים, כאשר בצד השני נמצאים עורך דין לא ידוע ותובע שלדברי פרקליטו "יש אשר יכנוהו תמהוני", הייתה אפשרות ממשית שהשופט יקבל את טענות ההגנה ויסתמך עליהן כדי לדחות את תביעתו של קדושי. בכך היה נקבע תקדים משפטי שלפיו עצם העיסוק באסטרולוגיה הוא נוכלות. תקדים כזה היה עלול להופיע בכל מיני תביעות שונות ומשונות שמעורבים בהן אסטרולוגים, ולסבך את העניינים עבורם: "הרי בית המשפט כבר קבע שאדם כמוך הוא נוכל".
פסק דין כזה היה עלול לעורר גם בעיות נוספות. לפני כמה שנים הוזמנתי לדיון בוועדת הפנים של הכנסת שיזמה ח"כ דליה איציק במטרה להגן על הציבור התמים מפני הורוסקופים בעיתונים. איציק חשבה, למשל, על חוק שיחייב עיתונים להוסיף להורוסקופים שלהם הערת אזהרה בנוסח "זה לא רציני". האסטרולוגים שהיו שם דווקא נטו להסכים – ברור שהורוסקופ בעיתון אינו רציני, לעומת פגישת ייעוץ והכנת מפה אישית – אבל המדענים והפילוסופים חשבו שזו איוולת, והנושא ירד מהפרק.
עם זאת, תמיד קיימת אפשרות של ניסיונות פוליטיים להתערב בחופש העיסוק של אסטרולוגים. אפשר גם לחשוש שבידיו של מר לפיד, פסק דין שלפיו "אסטרולוגיה היא נוכלות" היה עלול לשמש מנוף לספין תקשורתי-פוליטי בכיוון דומה.
טלילה הבינה את הסכנות האלה וביקשה ממני לכתוב חוות דעת נגדית. הסכמתי. בתחילת חוות הדעת ציינתי את הרקע המאפשר לי להביע עמדה כמומחה לעניין: מצד אחד הכשרתי האקדמית, גם בפיזיקה וגם – מה שיותר חשוב – בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדע, העוסקות בטיבה של החקירה המדעית ובמגבלותיה. ומהצד האחר, תעודה שקיבלתי בשנת 1979 מהפקולטה ללימודים אסטרולוגיים בלונדון.
עם חוות הדעת של פרופ' שביב היה לי קל יחסית להתמודד. את רוח הטיעונים שלו הכרתי היטב: כפי שהוא ציין בעצמו, הם מייצגים עמדה מקובלת בקרב מדענים רבים המתנגדים לאסטרולוגיה. מכיוון שמדענים אלה אינם מכירים באמת את האסטרולוגיה ואת האסטרולוגים, ומכיוון שהם נוטים לתפוס כל דבר במונחי תיאוריות מדעיות גם כשמדובר בתחום אחר לגמרי, הם מדמים לעצמם שהאסטרולוגיה היא מין תיאוריה מדעית מתחרה. לפי תפיסתם, האסטרולוגיה מבוססת כביכול על הנחה פיזיקלית: יש איזשהם כוחות פיזיקליים לא ידועים, שבאמצעותם כוכבי הלכת משפיעים על בני האדם בהתאם לעמדתם בשעת הלידה.
העניין הוא שבמציאות, האסטרולוגיה אינה תיאוריה פיזיקלית אלא פרקטיקה של ייעוץ אנושי. אפשר להסביר את הפרקטיקה הזו באמצעות מנגנון של כוחות פיזיקליים, או כפי שקראתי לכך "גישה מכנית", אולם אפשר גם לבחור בגישות אחרות. לדוגמה, אפשר להאמין בתבניות של תכלית ומשמעות המתגלות בו-זמנית באירועים שונים שלכאורה אינם קשורים (כמו מהלך הכוכבים וחיי האדם), מעבר ובנוסף לכוחות המכניים של הסיבתיות הפיזיקלית. גישה כזו, שאפשר לקרוא לה "תכליתית" או "סינכרונית", הציעו לא פחות מאשר הפסיכואנליטיקאי הידוע קרל גוסטב יונג והפיזיקאי חתן פרס נובל וולפגנג פאולי. לגישה נוספת, שאני אישית נוטה אליה, קראתי "הגישה הדינמית". בגישה זו ההסבר לאסטרולוגיה אמור להתייחס לתהליך הדינמי שקורה בפועל, כלומר בפגישה בין האסטרולוג למתייעץ. המפה האסטרולוגית והזוויות שכוכבי הלכת יוצרים בה הם רק הגורם המניע של התהליך, אולם הם אינם קובעים באופן מוחלט את התשובה שהמתייעץ מקבל.
את טיעוניו של פרופ' שביב ומדענים אחרים נגד האסטרולוגיה אפשר אפוא להפריך בשתי רמות. ברמה הראשונה, אם נקבל לרגע את הגישה המכנית, הטיעונים האלה אמורים לקבוע מה אפשרי ומה לא אפשרי על סמך הידע המדעי הקיים. אבל הידע הזה תמיד עשוי להשתנות בכיוונים לא צפויים, כפי שכבר קרה פעמים רבות בעבר, ולכן אי אפשר להסיק ממנו קביעות מוחלטות. במלים אחרות, אדם יכול להאמין שבעתיד עוד יתגלו כוחות אסטרולוגיים מסוג שהמדע כיום אינו מתאר לעצמו. למעשה, שביב אף התעלם בקביעותיו מכמה תופעות מדעיות ידועות. לדוגמה, הוא טען שבניגוד לכוח הכבידה וכוחות אחרים, ההשפעות האסטרולוגיות אינן נחלשות עם ריבוע המרחק, וזה בלתי אפשרי. אולם כבר בתורת הקוונטים של היום יש השפעות שאינן תלויות במרחק (מה שנקרא "אי-לוקליות קוונטית"), כלומר דבר כזה הוא בהחלט אפשרי.
הרמה השנייה, והמשמעותית יותר, היא עצם העובדה שיש (לפחות) שלוש גישות שונות המאפשרות להבין כיצד האסטרולוגיה פועלת, וכל אחת מהן יכולה להצדיק את הפרקטיקות האסטרולוגיות המקובלות. למעשה, גם בין האסטרולוגים עצמם יש תומכים בכל אחת מהגישות. כאמור, פרופ' שביב הניח שקיימת רק גישה אחת, הגישה המכנית, ומתוכה הוא ניסה להראות שאי אפשר בכנות להאמין באסטרולוגיה. אבל אם יש גישות נוספות שהשכל הישר יכול לקבל, אזי הטיעון שלו נופל: אפשר בהחלט להאמין שהייעוץ האסטרולוגי הוא בעל ערך, גם בלי להניח את קיומם של כוחות מכניים שעומדים מאחורי האסטרולוגיה. בכך הופכים הנימוקים "מן הפיזיקה" של פרופ' שביב, ושל מדענים אחרים השותפים לעמדתו, לבלתי רלוונטיים. לכל היותר הם יכולים להפריך את ההסבר לאסטרולוגיה שמתבסס על הגישה המכנית (וגם זה בספק גדול), אבל לא את האסטרולוגיה עצמה.
בנקודה עקרונית אחת הסכמתי עם פרופ' שביב, גם אם לא מאותן סיבות: האסטרולוגיה אינה מדע. שפת האסטרולוגיה מבוססת על משמעויות ותכונות אנושיות, בעוד שכללי המשחק של המדע מלכתחילה אינם מאפשרים להשתמש במונחים כאלה. עם זאת, אדם רשאי לבחור לעצמו את אמונותיו, ואיש אינו חייב להאמין שרק השיטה המדעית נותנת פשר אמיתי למציאות על כל היבטיה. אי אפשר אפוא לקרוא לאדם שרלטן או נוכל רק מעצם העובדה שבתחומים מסויימים הוא פועל שלא בהתאם לתמונת העולם המדעית המקובלת באותו זמן.
עד כאן, כאמור, היה החלק הקל. מה שלא ציפיתי לו היה מכתב רשום שקיבלתי, עם זימון לבית המשפט בירושלים כדי להיחקר על חוות הדעת ואזהרה על העונשים הצפויים לי אם לא אגיע. שאלתי דוד שלי שהוא עורך דין אם זה רציני, והוא אמר שהכי טוב לבוא ולא לעשות עניינים. התיצבתי אפוא ביום המיועד כדי להיחקר על ידי פרקליט ההגנה עו"ד רועי בלכר, הידוע כאחד ממומחי הליטיגציה (התנצחות בבית משפט) הטובים ביותר בישראל. בלכר אכן הופיע מוכן היטב לדיון, ונראה שהמשרד שלו ערך תחקיר יסודי על מעמדי ועל דעותי השנויות במחלוקת באקדמיה. הוא אף הביא לדיון מאמרים וציטוטים מתוך האתר שלי, ומאמר אחד הוא גם הגיש כמוצג משפטי.
בשעתיים הראשונות של החקירה ניסה בלכר להפריך את עמדתי על הגישות השונות לאסטרולוגיה או למצוא בה סתירות. אולם כשלא הצליח בכך, הוא פתח בסדרה של נסיונות אינטנסיביים להוציא ממני, "כמומחה לנושא", אמירה שלילית על האסטרולוג קדושי עצמו. בנקודה זו הפך הדיון להזוי במקצת. תיארתי לעצמי את אלפי התיקים התקועים בחוץ בהמתנה לדיון במערכת המשפט העמוסה, בעוד שכאן בפנים יושב השופט יצחק שמעוני, סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, ומקשיב בריכוז כאשר אחד מבכירי עורכי הדין בארץ חוקר אותי, שוב ושוב, על השעה המדוייקת שלפיה צריך לערוך את מפת הלידה של מדינת ישראל: האם נכון עשה קדושי שערך אותה על פי שעת ההזמנה לטקס ולא על פי שעת ההכרזה בפועל?
חזרתי ואמרתי שאין לי עמדה בנושא, ושבין האסטרולוגים יש גישות שונות, אבל בלכר לא הרפה: ומה באשר לשילוב קבלה באסטרולוגיה – האם זה צעד לגיטימי? (תשובתי כנ"ל). ומה יש לי לומר על טענתו של קדושי עצמו, בחקירה קודמת בת תשע שעות, על כך שהוא משתמש באינטואיציה אישית כאשר הוא קורא את המפה האסטרולוגית? (הרבה עושים זאת). ומה זה אומר, שקדושי צפה ליאסר ערפאת שימות בעוד חודשיים וערפאת עדיין איתנו? (זה אומר שקדושי טעה, וטעות אינה נוכלות).
כך זה נמשך עוד ועוד, ארבע שעות בסך הכל, והיה נדמה לי שגם השופט מתחיל לאבד את סבלנותו. אני, שזו הפעם הראשונה שלי כעד בבית משפט, כבר לא ידעתי למה לצפות. אבל אז זה נגמר.
בדרך חזרה ליפו הסביר לי גולדנברג מה בעצם קרה. העובדה שבלכר לא הצליח לפגוע בעמדה שלי יצרה להגנה בעייה חמורה. קו הטיעון המקורי של לפיד ופרקליטיו היה שאסטרולוגיה היא נוכלות, וחוות הדעת של שביב הייתה אמורה לתת לכך ביסוס מדעי. אולם מרגע שנפתחו אפשרויות אחרות להבין את האסטרולוגיה, ובית המשפט השתכנע בכך, חוות הדעת הזו הפכה לבלתי רלוונטית. כעת להגנה לא היה על מה להתבסס.
בלכר החליט אפוא לשנות את קו ההגנה באמצע החקירה שלי. במקום לדבר על האסטרולוגיה בכלל, הוא ינסה לטעון שקדושי הוא נוכל באופן אישי. הבעייה הייתה שלטענה זו לא היו לו שום עדויות תומכות, ואני כמובן לא הייתי יכול לתת עדות כזאת, כי אני לא מכיר את קדושי. בכל אופן, בסוף העדות שלי הודיעה ההגנה שמכאן ואילך היא נוטשת את הטענה שלפיה "האסטרולוגיה היא נוכלות", ולכן היא מוותרת גם על זימונו של פרופ' שביב, שהיה אמור לתת עדות על חוות הדעת שלו.
בתאריך 3/8/2005 פירסם השופט שמעוני את פסק הדין. כפי שהשופט קבע, רשות השידור אינה אחראית על מה שנאמר בשידור חי. טומי לפיד, לעומת זאת, הוציא לשון הרע על אליצור קדושי ועליו לשלם לו פיצויים והוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.
בפסק הדין מתייחס השופט פעמים רבות לחוות הדעת ולעדות שמסרתי. הוא פותח את פסק הדין בציטוט ארוך מתוך חוות הדעת, ומסיים אותו באזכור נוסף של העובדה שהוא מאמץ אותה. כפי שגולדנברג הסביר לי, דבר זה איננו מקובל בדרך כלל. בכך השופט מציין שהוא מקבל את העמדה שהצגתי, לא רק כעדות שניתנה מטעם צד אחד, אלא כעמדת בית המשפט וכבסיס לפסק הדין: אסטרולוגיה אינה מדע, אולם מכאן לא משתמע שהיא מעשה נוכלות. במלים אחרות, אפשר בהחלט להיות אסטרולוג הגון ולהתנהג ביושר ובאמונה, ואז אם אומרים עליך שאתה נוכל רק בגלל שאתה אסטרולוג, אתה יכול לתבוע ולקבל פיצויים'.
|