מייקל ג'ורדן

 

 

 

מייקל ג'ורדן

תאריך: 17 לפברואר 1963

1.40 pm

ניו יורק, ארצות הברית

מפת הלידה של מייקל ג'ורדן מראה לנו במבט ראשון מפת לידה סופר אקטיבית: כמעט כל פלנטה יוצרת כמה וכמה זויות פעולה כאלה ואחרות, ונראה שכל החלקים משתתפים כל הזמן בפעילות. מספר גבוה כל כך של זויות במפה אחת – נדיר למדי.

אלמנט נוסף שתופס את העין – מספר זויות העימות – oppositions הגבוה, כעשר במספר, מראה על מפה אתגרית במיוחד: בזוית של עימות נמצא כוכב אחד מול הכוכב השני ומושך אליו התייחסות לאורך כל המפה, כך שכל מלה כל עניין כל דבר עשוי להפוך לאתגר ברגע אחד, וכל אחד מהופך לכפפה שכאילו חייבים להרים בלי קשר למידת החשיבות האמיתית שלה בחייך. מפה מאתגרת מסוג זה גם היא נדירה למדי, כיון שבעל המפה כל הזמן מוצא את עצמו מאותגר בכל נושא שהוא, ומעבר לעובדה שהאגו חייב לעבוד פה שעות נוספות, הוא צריך להוכיח את עצמו קודם כל.. לעצמו. עם עשר זויות קונפליקטואליות שכאלה, זה לא קל.

האופק במפת הלידה של ג'ורדן נמצא במזל סרטן הרגשני השייך ליסוד המים. בעיקרון מזל סרטן הוא מזל ביתי, משפחתי וחופנם, ואכן יש למייקל צד כזה, שמראה את הקשר העמוק שלו לבית ולמשפחה בה גדול, ולמשפחה שאותה בנה בהמשך.

מצד שני, השמש במזל דלי ומרס במזל אריה נותנים את התחושה הגברית העוצמתית של מייקל, ודי מבלבלים.. היכן הרגישות והסגירות הסרטנית הידועה? אבל יש מקום שבו זה מתבטא, ואפילו בעוצמה: כשמייקל ג'ורדן מוצף רגשית, הוא בוכה. רבים מופתעים לראות אותו בוכה ולא מעט פעמים, גם אחרי זכיות, גם אחרי שיחות מרגשות, אפילו אחרי הראיון האחרון בסדרה שלו.. למעשה ג'ורדן הוא האתלט שבכה יותר מספר פעמים מאשר כל אתלט אחר, וברשת אפילו צחקו על כך פה ושם.. אז כן, הצד הסרטני הרגשני הזה בא לידי ביטוי, בעיקר כשהוא מוצף רגשית, וגם האתלט הכי עוצמתי בעולם הכדורסל במשך שנים רבות, מסתבר שאינו מחוסן מפני רגשות, ואפילו יותר מכך..

מעבר לכך, אמרו על מייקל שהוא מופנם וסגור. מופנם? סגור? לא ממש: הירח (בעיגול צהוב) שליט האופק נמצא במזל קשת, השייך ליסוד האש האקטיבי וההרפתקני, חסר הגבולות, והוא הפוך לגמרי במהותו מהאופק במזל סרטן אותו הוא מייצג. כשהאופק נמצא ביסוד המים ושליטו ביסוד האש, אפשר לראות קונפליקט בין החלק האישיותי המופנם, לבין הצורך המוחצן לפעול מול העולם. הקונפליקט הזה יוצר מתח וכדי לשחרר אותו צריך פעולה בלתי פוסקת, בין אם פיזית ובין אם רגשית.

השמש (בעיגול אדום) במפת הלידה של מייקל נמצאת במזל דלי הפתוח והחברתי. היא יוצרת זוית של עימות עם אורנוס (בעיגול סגול) שליט הדלי שנמצא במזל בתולה שממול. זו זוית אינטנסיבית ופיזית מאוד שמביאה איתה צורך בקצב מהיר של התרחשויות ותגובות, ואינסטינקטים ורפלקסים מהירים.

הזוית הזו בעצם מאתגרת כל הזמן את ה'אני האמיתי' – השמש – של בעל המפה, מאיצה בו שוב ושוב לבחון את עצמו ולהוכיח את עצמו, ולקחת שוב ושוב סיכונים, ופה ושם גם להמר על הכל, מן סוג של קפיצת בנג'י בלתי פוסקת בחלק האישיותי הזה. הקשר עם דמות האב – השמש – לא פשוט: נראה שהוא סוג של נוכח נפקד בחלק מהילדות, והצורך בו עלול להפוך לתלות בגלל תחושת חוסר מסויים בגילאים צעירים ובמקביל גם צורך להוכיח את עצמו שוב ושוב לאב, להראות שהוא שם והוא עומד בתחרותיות הזו שהוא לוקח על עצמו ומביא תוצאות.

זו זוית עצבנית של חוסר שקט, וחוסר מנוחה. עם זוית כזו אתה זקוק לריגושים רוב הזמן, והיא מלווה במתחים ולחצים פנימיים לא קטנים.

המעניין הוא שהזוית הזו מול אורנוס היא הזוית היחידה שיוצרת השמש במפה, מה שאומר שאין אפשרות להמלט מהמתח הזה, ומלקיחת הסיכונים האינסופית שהזוית הזו מייצרת, גם כשהאדם עצמו יושב בשקט – עמוק בפנים היא ממשיכה ליצר כל הזמן דחפים ליצירת מומנטום תחרותי וצורך בסיכונים.

כשמדברים על אלמנט הריחוף של מייקל מעל הקרקע בקפיצות הגבוהות שלו – זו הזוית שמבטאת אותו, ואת חוסר המשקל הזמני שבין השמש לאורנוס שממול.

לעומת חוסר הזויות של השמש, דווקא לירח – שהוא בעצם המקום שבו מתבטא אור השמש – יש ארבע זויות שונות עם כוכבים אחרים, כלומר תיאורטית פוטנציאל של ארבע אפשרויות לתרגם את אור ועוצמת השמש לפעולה.

זוית פעולה משמעותית אחת היא עם פלוטו (בעגול סגול). פלוטו מביא איתו לזוית הזו גישה כוחנית ותחרותיות טוטאלית. הירח התחרותי ממילא במזל קשת מקבל חבר עוצמתי נוסף שדוחף אותו עד הקצה, תמיד עד הקצה. אצל פלוטו אין עצירות ואין פשרות, והירח הקשתי הזה הופך לתחרותי כוחני ותוקפני מאוד.

זוית פעולה נוספת, אחת המשמעותיות במפה, היא זוית הפעולה בין הירח ליופיטר (בעגול כחול בראש המפה) כוכב השפע וההצלחה. עצם המיקום של יופיטר על ה MC שהיא הנקודה הגבוהה ביותר במפה שפותחת את בית הקריירה מראה על אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות של צמיחה והתפתחות אישית, וגם הצלחה בכוונים שונים.

יופיטר הוא שליט מזל קשת שהירח נמצא בו, אבל הוא נמצא במזל דגים השייך ליסוד המים, ושוב אנחנו פוגשים קונפליקט בין יסוד האש ליסוד המים, שכאמור מביא איתו צורך באקשן, והרבה דרמה…

בגדול, זו אחת הזויות האמביציוזיות ביותר שיש במפת הלידה, כיון שהיא מראה שהאלמנט התחרותי מבחינה נפשית הוא עוצמתי לא פחות מאשר מבחינה פיזית, וגם כאן – השמים הם הגבול מבחינת היכולת להוכיח את עצמו כמעט בכל שטח.

אולם הירח האמביציוזי והתחרותי הזה היה יכול ליצור פרחח ופרא אדם חסר גבולות, אלמלא זוית נוספת שנמצא פה: זו זוית מעשית של שתופי פעולה בין הירח לבין כוכב סטורן (בעיגול חום).

סטורן מייצג בדיוק את ההיפך מהצד האנרכיסטי של השמש או התחרותי של הירח: הוא מייצג את השיטה עצמה, את החברה ואת חוקיה, ואת היכולת להכניס את כל האלמנטים התחרותיים והטוטאליים לתוך מסגרת פעולה מדויקת ומוגדרת היטב, וגם להצליח בה.

מייקל היה יכול להיות אחד מאותם ילדים מוכשרים שמדהימים את העולם בכשרונם אולם בהיותם חסרי בסיס רגשי ויכולת לממש את הפוטנציאל עם אחרים ועם העולם, הם נדלקים וכבים במהירות בתוך מסע של הרס עצמי חסר גבולות.

פה הסיפור אחר: למייקל יש גבולות, הם מוגדרים היטב, והם גם כאלה שהוא יכול להשתמש בהם כדי לאתגר את עצמו ולהשיג יותר. הזוית המעשית הזו בין הירח לסטורן שמה גבולות לירח מבלי לחנוק אותו ואת הכשרון הבסיסי והעולם הרגשי שלו, מה שאומר שמנטלית אין לו בעייה עם העולם, ואין לו גם צורך למרוד בו: הוא מקבל את חוקיו, ועושה את המכסימום מבחינתו בתוכם, וזה משמעותי מאוד מבחינת הישגיו, שקיבלו לגיטימציה מבלי שיצטרך למרוד ולהמציא את עצמו מחדש: מייקל היה כבר בנוי לעולם ולחוקיו, וידע גם להשתמש בהם לטובתו, ובזה גדולתו ויתרונו על פני כשרונות רבים אחרים שלא הצליחו לעשות זאת.

זוית נוספת שמשלימה את הכישורים המנטליים האלה, חיובית ותורמת לא פחות, היא הזוית ההרמונית של הירח עם כוכב מרס (בעיגול כתום) שנמצא בהילוך אחורי במזל אריה. המצאות שני הכוכבים האלה ביסוד האש מאפשרת לאנרגיית האש לזרום בין הכוכבים שיוצר פעולה מנטלית – ירח – לבין הכוכב שיוצר פעולה פיזית – מרס, ולעשות זאת בהרמוניה זה עם זה.

מרס מייצג את הצד הגברי הפועל והכובש באסטרולוגיה. הוא כוכב משמעותי מאוד בחייו של כל גבר ובעיקר במפת הלידה של אתלטים, מהיותו זה שמבטא את הצד הפיזי והתחרותי על כל ההשלכות שבכך.

בנוסף לזוית ההרמונית עם הירח יוצר מרס שלוש זויות דיסהרמוניות אחרות, ואם לתרגם זאת ללשון המפה – דיאלוג עם שלושה אתגרים נוספים…

הזוית הראשונה היא אולי הקשה מכולן: זוית העימות בין מרס לסטורן (בעיגול חום) שנמצא ממול.

מרס וסטורן הם שני הפכים. בעוד מרס רוצה ללכת קדימה ועד הסוף, סטורן הוא זה שיעכב ויעצור אותו, ישים מגבלות, ויפעיל ביקורתיות ושיפוט.

בגדול, זו אחת הזויות המתסכלות באסטרולוגיה, אבל לעיתים היא דווקא הופכת חיובית, בעיקר במפת לידה שכזו, והיא הופכת להיות האתגר הגדול ביותר במפה, בעצם.

מרס מייצג את האינדיבידואל, ודרכו הייחודית. סטורן מייצג את המחסומים שמונעים ממנו לממש את הפוטנציאל שלו, אך כך הוא גם מכריח אותו להתאמץ עד כלות כוחותיו כדי לשבור את החומה שהוא מציב מולו.

לא רק זאת: מרס במפת הלידה של ג'ורדן נמצא בהילוך אחורי, ובמקרה הזה – זה לא סתם אינדיבידואליסט, אלא אינדיבידואליסט שעושה את הכל בדרך סופר אינדיבידואליסטית שלא נראתה עד כה.

מרס בהילוך אחורי יעשה את הכל – רק לא לעשות זאת בדרך מקובלת, או ללמוד ממישהו אחר: זה חייב להיות באופן שיטביע – תרתי משמע  במקרה שלו – את חותמו על כל סנטימטר מהדרך הזו!

במקרה של מייקל זה גם מתבטא באופן ייחודי מאוד. למשל, הוא הפך דרך הביטוי של מרס בהילוך אחורי לאופן שבו הוא גם קולע סלים, ואולי אופן הקליעה האופייני ביותר שלו הוא להגיע עם הכדור באופן הרגיל מול חסימה של כמה שחקנים, ואז כשכולם בטוחים שהוא נחסם – להסתובב, לסובב את הכדור, ולהכניס אותו לסל מאחורי הסל! מה יותר הילוך אחורי מזה?

במקרה של מייקל סטורן מייצג את החברה ואת האתגרים שהיא שמה מולו: להצטיין ברמה הגבוהה ביותר, ולקבל את אות ההצטיינות הגבוה ביותר לא פעם אחת, אלא שש פעמים!

מבחינתו – אין מחסום שהוא לא יעבור כדי להגיע למטרה, ולא רק בכדורסל אלא בכלל! לא פלא שהרגיש שהאתגרים בכדורסל הסתיימו עבורו אחרי שזכה באליפות שלוש פעמים, ועבר לבייסבול כדי לנסות ולעשות זאת גם שם.

גם מחסום הגיל לא היה מחסום אמיתי עבורו. בגיל 35 כשחזר לזכות שוב באליפות, גיל שרבים כבר פורשים בו מכדורסל ומספורט, לא רבים נתנו לו סיכוי, אבל הוא הוכיח שהוא בהחלט יכול, ומשם המשיך גם הלאה לשחק כדורסל בקבוצות אחרות עד גילאים מאוחרים יותר, וגם שם הצטיין.

זוית נוספת של עימות שיש לסטורן היא עם מרקורי (בעיגול אפור) כוכב התקשורת, שנמצא בתחילת מזל דלי. זו תקשורת חברתית אוניברסאלית ברמה גבוהה, חברתית ולא אישית. מרס במזל אריה בהילוך אחורי עם אגו מפותח מאוד מוצא לו פה אתגר בראיית משחק חברתית ואינטליגנציה רגשית ברמה גבוהה מאוד, ויוצר דרך הזוית הזו את הקשר בין הגוף – מרס – לתקשורת – מרקורי וליד הזורקת את הכדור, ועם כל האינטליגנציה הזו הוא כמעט תמיד מצליח למצוא את המטרה, לא משנה כמה אנשים יעמדו מולו וינסו לחסום אותו: הוא מבין וקולט במהירות הבזק את מה שעומד מולו ומה צריך לעשות כדי ליישם את התכנית שלו – ועושה זאת בשברירי שניה כמעט מבלי לחשוב בכלל – מרס ומרקורי פועלים כאן כיחידה אחת שחושבת ומבצעת כמעט בו זמנית בלי שיהיה פיצול ביניהם, כלומר החשיבה והביצוע כאן מתבצעים כמעט באופן אוטומטי, ורק בהילוך חוזר אפשר לראות את היופי והגאוניות בשילוב הזה שבין הגוף ליד ולסל.

זוית נוספת שיוצר מרס – עם כוכב נפטון (בעיגול ירוק). נפטון הוא כוכב רגשי מאוד, אולי הרגשי ביותר, והוא מביא איתו את המעורבות הרגשית הגבוהה של מייקל בכל מה שקשור למשחק, ולא רק במשחק.

מצד אחד, זו זוית יצירתית מאוד, שמביאה איתה חשיבה מחוץ לקופסה, ויכולת לשנות מצבים במהירות – אפילו תוך כדי הדרך לסל למשל – ולהפוך את המשחק לחלק ממנו.

אבל… לנפטון יש גם צדדים פחות נעימים, ואפילו אפלים.  למשל, היכולת למסמס את הצד התחרותי ולכוון אותו למחוזות שאינם קשורים לספורט או למקום חיובי בחיינו, כמו..הימורים למשל.

אישיות תחרותית עם תסמונת נפטונית שכזו עלולה, כמו מייקל, להעתיק את הצד התחרותי שרוצה לנצח בכל מחיר ולהטביע חותם גם לנושא ההימורים שבהם האגו שולט על כוח הרצון שלנו והצורך לנצח את מול אתגר מעורפל שהכלים שלו אינם דומים שלך, שכן שם לא נדרשים רק כלים אישיותיים מפותחים שנותנים לך יתרון, אלא גם.. מזל. וזה, לא קשור אליך.

נפטון במקרים שכאלה הופך את הכל לרגשי ולרגשני, ו ממוסס את ההגיון הבריא, והופך את הכל למלחמה אבודה מראש, שכן אם יש משהו שאין לנפטון אלו.. פרופורציות. כשאתה מאבד אותן אתה מאבד גם את היכולת שלכם לשלוט בסיטואציה, יכולת שממילא לא היתה לך מלכתחילה בעולמות האלה.

מייקל לפי עדויות שונות נהג להמר על כל מה שזז, אלמנטים שכל מהמר כפייתי מצטיין בהם. זה לא אומר שהוא אכן היה כזה, ואת האמת לעולם לא נדע, אבל הצורך הפנימי התחרותי שבתוכו כפי שאנחנו רואים במפת הלידה פעל גם במישור הזה, ובגדול.

ונוס (בעיגול ורוד) הרגשית נמצאת במזל גדי, שעליו שולט סטורן. זה אינו מיקום קל לכוכב האהבה, והוא יוצר חומות ומחסומים שקשה לעבור, ולהכיר את האדם מקרוב, בעיקר בגלל גישה מופנמת וביישנית ליחסים.

שחקני כדורסל מצליחים נהנים מכריזמה וקסם אישי חזק בעיני נשים, והם מפתחים רומנים רבים מערכות יחסים רבות סטוצים ומה לא.

לא מייקל. עם ונוס במזל גדי יש בך סוג של נאמנות לאשה אחת באופן עקרוני, למערכת יחסים אחת, ואם אתה ספורטאי פעמים רבות אתה גם בעל משמעת עצמית חזקה בנושאים רבים, כולל נשים.

ונוס יוצרת במפת הלידה הזו שלוש זויות, וכולן הרמוניות. אחת הטובות שבהן היא זוית מעשית של שיתופי פעולה בינה לבין יופיטר כוכב השפע. זו זוית שמאפשרת לתרגם את כשרונו של מייקל לשתוף פעולה עם אחרים ויכולת להפוך אותם ליחידה אחת מלוכדת וממוקדת מטרה. ג'ורדן עשה זאת יותר מפעם אחת בשתי נבחרות שונות עם הרכבים שונים שכל אחד מחלקיהם היה בעיקרון פחות כשרוני ותחרותי ממנו, אך הוא גרם לכל החלקים האלה לפעול כמכונה משומנת ולהגיע למצוינות – ולמטרות שסימנו לעצמם.

כדורסל הוא בסופו של דבר ספורט קבוצתי, אבל היכולת של שחקן אחד להפוך קבוצה בינונית למעולה ולהגיע למטרה גם היא לא מובנת מאליה: פעמים רבות שחקן סוליסטי מדי הרס קבוצות טובות בגלל האגואיזם שלו. מייקל הצליח להשביח את אלה שסביבו למרות שרובם לא היו במקור מהשורה הראשונה, אבל הפכו לכאלה תוך כדי משחקים והתלכדותם סביב הקבוצה ומטרותיה.

זוית מעשית נוספת של ונוס עם כוכב נפטון מביאה איתה איזון יחסי בינה לבין זוית הפעולה של מרס עם נפטון, ומחברת בין הצד היצירתי לצד המעניק ותורם מעצמו ביחסים. מכיון שונוס מסמלת פעמים רבות את האשה בחיינו במפת הגבר, אפשר לומר שונוס אמנם לא נמצאת במקום אידיאלי במזל גדי, אבל התרומה שלה למפה היא הרמונית ומאזנת, ומביאה איתה לא מעט שקט למערכת התחרותיות והאינטנסיבית סביבה.

זוית הרמונית שיוצרת ונוס עם כוכב פלוטו היצרי, מראה גם על איזון בנושא הביטוי האישי התחרותי מול המערכת הזוגית ומערכות היחסים בכלל. כאן יש את האפשרות לשים מאחור את כל הצד התחרותי הזה כשמגיעים הביתה ולהתמסר לרוגע ולשקט. בגלל האיכות של פלוטו גם ברוגע ובשקט של הזוית הזו יש הרבה עוצמה בשקט הזה.

זוית הרמונית יוצר גם מרקורי כוכב התקשורת עם כוכב אורנוס כוכב השינויים והניתוקים. את העוצמה והאינטנסיביות שיש בזוית הקונפליקטואלית בין מרקור לפלוטו, מרגיע מרקורי בזוית עם אורנוס, והיכולת לקחת פסק זמן שקט בין כל האקשן התחרותי שמסביב ולחשוב בצלילות בכל רגע נתון ללא הסחות דעת, נוכל למצוא כאן.

השנה חוזר סטורן למעגל השני שלו, וזה קורה לכל אחד מאתנו בגיל 60 פלוס. התהליך הזה מביא איתו לכל אחד מאתנו חשבון נפש מעניין, הקשור לשלושים השנים שחלפו, אם אנחנו אכן מוכנים לעשות אותו בכנות ובאומץ, להבין מה קורה, להסיק מסקנות, ולהפיל אסימונים.

מייקל ג'ורדן אכן עושה עם עצמו חשבון נפש כזה השנה כשסטורן חוזר למזל דלי ועולה על מרקורי במפת הלידה שלו (בעיגול חום קטן מצד שמאל למעלה). חשבון הנפש הזה מתבטא בסרט שעשה ביחד עם ערוץ ESPN שנקרא the last dance  ובעברית 'מחול אחרון ופרידה', ומתייחס לאליפות האחרונה שלקח במדי השיקגו בולס.

אולם הסרט שמורכב מעשר אפיזודות אינו מתייחס רק לאליפות הזו אלא סוקר את הקריירה של מייקל בכלל, החל משנותיו הראשונות בקולג' וכלה באליפות האחרונה ושנותיו האחרונות כשחקן ומאמן בליגה, ותוך כדי התהליך סוקר גם את מערכות היחסים שלו עם ההנהלה המאמנים וכמובן השחקנים, משלים פערים סוגר קצוות וחשבונות, ובעצם מסביר את האני מאמין של מייקל עצמו כפי שהיה רוצה שיבינו אותו, ואת ההתנהגות שלו לאורך כל השנים ההן בהן זרח ככוכב – מחווה יפה לעולם הספורט שעד היום רואה בו את גדול הכדורסלנים אי פעם ואחד האתלטים הגדולים שהיו כאן, שכולנו מצדיעים לו על הישגיו ונהנים לראות שוב ושוב את הסרטונים מאז, ולהזכר שוב בהישגיו ובתקופה ההיא.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צרו קשר

כיתבו לי הודעה, אשמח לענות לכם :)